אה! תולעי משי! אומרים אנשים בעודם במיטים בחופן עלי תות מנוקד בזחלים בעלי גוף קטן ותיאבון בריא.
לא, לא תולעים. תולעים שייכים לפרוקי הרגליים, לא למחלקת החרקים.
לתולעים אין רגליים, ואילו לאלו יש הרבה רגליים. אבל זה לא מרבה רגליים, כי 8 רגליים בכלל לא אמיתיות.
שש רגליים אמיתיות, אלו שיהפכו לרגלי הפרפר הבוגר, ועוד 5 זוגות רגליים מדומות שפועלות כמו פומפה, נדבקות ומשחררות.
1- ראש, עיניים מורכבות ולסתות לאכילת עלי תות.
2- חזה, פה יתפתחו הכנפיים בפרפר הבוגר, וכאן נמצאות גם 3 זוגות הרגליים האמיתיות, בקצה כל רגל אמיתית יש ציפורן.
3- בטן, ניתן להבחין ב4 זוגות רגליים מדומות, בזנב קטן ובעוד זוג רגליים מדומות בקצה הגוף. שם נמצאת גם בלוטה המפרישה חוטי משי ומאפשרת לזחל להדבק אל העלה.
העיגולים השחורים בצדי הגוף הם הטרכאות- פתחי הנשימה. בניגוד למה שמתואר בסרטים המצוירים, חרקים אינם נושמים מהפה. הפה מוקדש לאכילה נטו. נשימה מתבצעת מחורים בצדי הגוף הנקראים טרכיאות. אגב, גב בגוף האדם, בריאות , יש טרכיאות. אלו הם צינורות האויר.
חרקים לא צריכים מערכת דם (למרות שיש להו מחזור דם פתוח) שתעביר את החמצן המומס לכל תאי הגוף. הם קטנים, והחמצן עובר בדיפוזיה מצינוריות הנשימה לתוך איברי הגוף.
אלו בכלל זחלים של פרפרים (פרפרי לילה, רפרפים), זחלים של טוואי המשי
הם ניזונים אך ורק מעלי תות עץ. קצב הצמיחה שלהם מדהים.
הם בקעו ב1/4/2012, קיבלנו אותם ב7/4 ואורכם היה שבעה מילימטרים.
היום, 30/4, אורכם 70 מילימטרים, ז"א 7 סנטימטרים.
ולהלן טבלת ההתפתחות שילדי הבית עורכים
העלנו את הנתונים אל טבלה וגם כל פעם ציירנו
והנה תמונה של טוואי המשי שלנו היום (אחד מתוך קבוצה)
אנחנו מחכים שהם יתגלמו, ואז נצפה בגלגול מלא - ביצה-זחל-גולם-פרפר , ובחיזור של הזכרים הרוקדים בפני הנקבות.
נוכל לראות הטלת ביצים ואת לגלות את שלב הדיאפאוזה - בו הביצים לא בוקעות אלא ממתינות 9 -12 חודשים לאביב הבא בכדי לבקוע. לביצים קליפה דקה המאפשר נשימה מועטה מאוד.
גידול זחלים של טוואי המשי הוא חויה חינוכית ולימודית. אפשר לשלב בנושאים שונים, כולל תרבויות והכלאות. מעניין אך מחריד מעט לזכור שאת הגלמים ביצור המשי בסין- מרתיחים בעודם חיים בכדי להפיק את המשי. אך לא אצלנו...
לסיכום, תענוג לצפות בהם גדלים, אוכלים בקצב ומשמינים. הילדים, שבתחילה חששו מעט לגעת בהם, גילו כמה הם רכים וחביבים. נחמד ללטף אותם מדי פעם, וכל יום ללכת לקטוף להם עלי תות טריים.
עינבל